יום המודעות לאלצהיימר: רופאים מזהירים מהתעלמות מהמלצות סקר לאומי, ומציגים כלים לעצירת המחלה
היום (21 בספטמבר) מצוין ברחבי העולם יום המודעות לאלצהיימר ולדמנציה. בישראל מבקשים רופאי החברה הישראלית לנוירולוגיה קוגניטיבית, הפועלת תחת האיגוד הנוירולוגי, להעביר מסר אופטימי: בריאות המוח היא משאב יקר וחלק ניכר מהתחלואה המוחית ניתנת למניעה. מחקרים מראים כי עד 45% ממקרי הדמנציה ו־90% ממקרי השבץ המוחי יכולים להימנע באמצעות טיפול מונע ואורח חיים בריא.
כחלק מהמאמץ להטמיע מסלולי טיפול מתקדמים, נרשמות גם התפתחויות משמעותיות בתחום השיקום הנוירולוגי בישראל, בהן מינוייה של ד"ר אסנת גרנות למנהלת מחלקת שיקום חבלות מוח בבית החולים לוינשטיין, מהלך שמסמן המשך השקעה במובילי הדרך בתחום רפואת המוח .
"הזדמנות עצומה לצמצם דמנציה"
לדברי פרופ' דוד טנה, יו"ר החברה ומנהל מכון שבץ מוח וקוגניציה ברמב"ם: "מנתוני הסקר הלאומי לדמנציה מטעם משרד הבריאות עולה כי, מומלץ לבצע הערכות קוגניטיביות סדירות לכל אדם מגיל 60 ומעלה, אחת לשישה עד שנים עשר חודשים, בהתאם להנחיות הקליניות, ולתעד את תוצאותיהן בתיק הרפואי הממוחשב. עם זאת, מערכת הבריאות: לרבות משרד הבריאות, קופות החולים ובתי החולים, טרם מיישמת בפועל את ההמלצה. מדובר בהזדמנות עצומה, ובפרט בעת הזאת, למנוע, לצמצם ולדחות התפתחות דמנציה על כל השלכותיה.
בסקר הדמנציה הלאומי יש דגשים נוספים, בהם:
- יש להקפיד לכלול בהערכות גם אוכלוסיות בסיכון לתת-אבחון, כגון בני מעמד סוציו-אקונומי נמוך והאוכלוסייה הערבית.
- יש להדגיש את תפקידם המרכזי של רופאי המשפחה במניעה, אבחון מוקדם וטיפול, ובהפניה לרופאים מומחים, בהתאם לצורך.
- יש להנחות את המטפלים לעקוב אחר גורמי סיכון העלולים לגרום לפגיעה קוגניטיבית, כמו יתר לחץ דם, סוכרת, חוסר פעילות גופנית והשמנת יתר, הן כמניעה ראשונית, והן כמניעת הדרדרות המחלה.
- יש לבצע הערכות תפקודיות וסיקור לתסמיני דיכאון, כחלק בלתי נפרד מתהליך האבחון,
- יש להבטיח נגישות לטיפול תרופתי כנגד דמנציה ולתסמינים הנפשיים וההתנהגותיים הנלווים למחלה.
הדוח הלאומי מדגיש את הצורך לשלב גם אוכלוסיות בסיכון לתת-אבחון, בהן מעמד סוציו-אקונומי נמוך והאוכלוסייה הערבית, ולהעצים את תפקיד רופאי המשפחה במניעה, אבחון מוקדם והפניה למומחים.
החשיבות שמייחסים כיום לקהילה הרפואית כולה למניעה ולטיפול מותאם אישית אינה מתמצה רק בתחום הקוגניטיבי: מאות אנשי טיפול ורווחה שהתגייסו לאחרונה בירושלים למען ניצולי השואה הדגישו גם הם את האחריות הלאומית והמערכתית לאוכלוסיות הזקוקות להגנה.
מהי דמנציה?
דמנציה (בעברית: קיהיון), היא הפרעה נוירו-קוגניטיבית, הפוגעת בתפקוד הקוגניטיבי והמנטאלי, ואינה נובעת מתהליכי הזדקנות טבעיים. בדרך כלל היא פוגעת באנשים שגילם מעל 65, אך עלולה להתפתח גם בקרב אנשים צעירים יותר. ישנם סוגים שונים של דמנציה, ואחד מהם הוא מחלת אלצהיימר, שהיא מחלה ניוונית של המוח הגורמת ל- 60%-70% ממקרי הדמנציה. תסמיני הדמנציה משתנים לפי שלבי ההתדרדרות בתפקוד הקוגניטיבי, המוטורי וההתנהגותי. לפי ארגון הבריאות העולמי, כ- 55 מיליון בני אדם בעולם לוקים בדמנציה, ואילו בישראל חיים כ- 150 אלף חולי דמנציה, ובכללה אלצהיימר.
בין גורמי המחלה: אורח חיים לא בריא (השמנה, עישון, מיעוט פעילות גופנית, סטרס), לחץ דם גבוה ולא מאוזן, סוכרת לא מאוזנת, דיכאון, בדידות ומתח נפשי השכלה נמוכה (תת אתגור של המוח) ליקויי שמיעה וראיה לא מטופלים, גיל מבוגר וגנטיקה.
"דמנציה אינה מופיעה בן לילה"
"חשוב להבהיר כי דמנציה אינה מופיעה בִּן לילה. מדובר בתהליך הדרגתי, הנמשך על פני שנים רבות", מסביר פרופ' טנה. "דמנציה גם אינה מחלה אחת, אלא מונח כולל לאשכול של מחלות ומצבים הפוגעים בזיכרון, בכישורי החשיבה ובהתנהגות. כאשר הפגיעה חמורה עד כדי שיבוש בתפקוד היומיומי, היא מוגדרת כדמנציה. לעומת זאת, כאשר קיימת ירידה בזיכרון ובכישורי החשיבה, אך הפגיעה קלה יותר ואינה משבשת את התפקוד היומיומי, אנו מתייחסים לכך כאל ירידה קוגניטיבית מתונה".
"כיום, רק כ1 מכל 5 מקרים של ירידה קוגניטיבית בעולם מאובחן בשלב המוקדם של ירידה קוגניטיבית מתונה (MCI), נתון זה ממחיש את הפער המשמעותי בזיהוי מוקדם, את אובדן ההזדמנות להתערבות מניעתית וטיפולית – בשלב שבו עדיין ניתן לעכב את התקדמות המחלה, ואת הצורך הדחוף בהעלאת מודעות, בהנגשת בדיקות סקר ובשיפור מסלולי האבחון בקהילה ובמרפאות ייעודיות".
קריאה לפעולה: אבחון מוקדם וטיפול מותאם
פרופ' טנה מדגיש: "שמירה על בריאות המוח היא משימה רפואית-לאומית ומתחילה בהחלטות נכונות בחיי היומיום, ובמעקב ורפואה מונעת מותאמת אישית. כשמתגלים סימנים של ירידה בזיכרון, שינויים בשפה, בכישורי החשיבה, או בהתנהגות, הזמן הוא גורם קריטי. פנייה מידית לאבחון רפואי מקצועי יכולה לאתר גורמים הפיכים, להבטיח אבחון מדויק ולפתוח חלון הזדמנויות לטיפולים מתקדמים לאלצהיימר כבר בשלב מוקדם".
החברה הישראלית לנוירולוגיה קוגניטיבית הוקמה לפני כשנה, ופועלת לקידום מחקר חדשני, להנגשת כלים אבחוניים מתקדמים, טכנולוגיות ותרופות חדישות, ולהכשרת נוירולוגים קוגניטיביים. החברה שואפת להטמיע טיפולים מתקדמים ומבוססי ראיות, במטרה לשפר את איכות חיי המטופלים ובני משפחותיהם, להקל על התמודדותם היומיומית ולספק תקווה.
*הי, נהנית מהתוכן באתר או בכתבה? נהדר! חשוב לדעת שהתוכן לא מהווה המלצה, חוות דעת מקצועית כלשהי או תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי, עוד חשוב לדעת – כל התוכן באתר מוגן בזכויות יוצרים ואסור להעתיק.
