לקראת החזרה ללימודים: הדילמה של משרד החינוך ובתי הספר – איך מתמודדים עם אלרגיות?

להכניס מזון שעשוי להוות סכנה לאחרים למוסדות החינוך? גילוי הדעת של הרופאים מול דעת ההורים

על רקע מצוקה העולה מהורים וילדים המגיעים למרפאות האלרגיה לקראת תחילת שנת הלימודים, ושאלות חוזרות בנושא, מפרסם האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה של הר"י גילוי דעת, המבוסס על ניסיון רפואי ומדעי רחב היקף מהארץ ומהעולם ומשקף את הגישה המקובלת בעולם – לאלרגיה למזון במערכת החינוך.

כדי לסייע לילד האלרגני, קיים כיום בישראל איסור על הכנסת מזונות אלרגניים לכיתה, או לבית הספר. איסור זה מבוסס על שתי הנחות, שהתבררו בשנים האחרונות בעולם כמוטעות:
1. ייתכנו תגובות קשות בעקבות מגע או הרחה של מזון אלרגני
2. איסור כזה יפחית את הסיכון לתגובות אלרגיות מסוכנות בבית הספר

האיגודים הבינלאומיים לאלרגיה (האמריקאי, האירופאי והאוסטרלי) פרסמו בשנים האחרונות ניירות עמדה שממליצים לא לאסור על הכנסת מזונות אלרגניים לגנים ולבתי ספר, למעט בתינוקות ובילדים קטנים, או בילדים עם עיכוב התפתחותי.

האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה ממליץ לאמץ את הגישה הבינלאומית וקורא לא לאסור באופן גורף על הכנסת מזונות אלרגניים לבתי הספר.

בגילוי הדעת נכתב: "על רקע מצוקה העולה מהורים וילדים המגיעים למרפאות האלרגיה לקראת תחילת שנת הלימודים, ושאלות חוזרות בנושא, מפרסם האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה של ההסתדרות הרפואית, גילוי דעת לקראת פתיחת שנת הלימודים.

גילוי דעת זה מבוסס על ניסיון רפואי ומדעי רחב היקף מהארץ ומהעולם ומשקף את הגישה, המקובלת בעולם, לאלרגיה למזון במערכת החינוך.

תמונת מצב בישראל: אלרגיה למזון עולה חדשות לבקרים לכותרות, אם בשל הקושי שחווים ילדים אלרגיים והוריהם בהתנהלות היומיומית, או במסגרת מערכת החינוך, אם על רקע מקרים טראגיים של תגובות קטלניות.

סביב פתיחת שנת הלימודים, צף מידי שנה החשש בקרב הילד האלרגי והוריו משהות לאורך שעות רבות בסביבה לא מבוקרת וללא השגחה הורית. חששות אלה הם טבעיים ומובנים.

במדינת ישראל קיים כיום איסור על הכנסת מזונות אלרגניים לכיתה, או לבית הספר, אשר נועד לסייע לילד האלרגי. איסור זה מבוסס על שתי הנחות:
1. ייתכנו תגובות קשות בעקבות מגע או הרחה של מזון אלרגני
2. איסור כזה יפחית את הסיכון לתגובות אלרגיות מסוכנות בבית הספר

האם הנחות אלו נכונות? ניירות עמדה שפורסמו בשנים האחרונות על ידי איגודי רופאים בינלאומיים מלמדות שהנחות אלו מוטעות.

1. ילדים עם אלרגיה למזון נמצאים בסיכון לתגובות באכילה של המזון האלרגני.

אלה עלולות להיות תגובות רב-מערכתיות ואף קשות. לא ניתן לחזות מי מהילדים האלרגיים יפתח תגובה קשה, ואף אם ילד חווה בעבר תגובות קלות בלבד, אין המשמעות שבפעם הבאה הוא לא יחווה תגובה קשה. על כן הילד האלרגי צריך להיזהר שלא לאכול את המזון אליו הוא אלרגי.

אולם, ילדים עם אלרגיה למזון לא נמצאים בסיכון לתגובות רב מערכתיות או קשות – בשל מגע או הרחה של מזונות אלרגניים.
מגע – עלול לגרום לתפרחת עורית קלה ומעט לא נעימה באזור המגע, כפי שקורה בתבחינים.

העוריים שנעשים באופן קבוע לילדים אלה במרפאות האלרגיה.
לגבי הרחה – ייתכנו תגובות קלות לחלקיקי מזון אלרגני הנישאים באוויר במצבים יוצאי דופן, כמו בישול דגים בקרבת ילד עם אלרגיה לדגים. מחקרים רבים הראו שפרט לכך, אין תגובות למזונות בהרחה.

לכן, העובדה שילדים אחרים סביבו אוכלים את המזון אליו הוא אלרגי – אינה מסכנת את הילד האלרגי, כל עוד הוא מבין שעליו להקפיד לאכול את המזון שלו.

המשמעות היא, שהילד האלרגי תלוי בעיקר בעצמו, יש לו כוח ושליטה באלרגיה, והידיעה הזו יכולה לסייע בהפחתת חששות.

2. על פי האיגודים הבינלאומיים, איסור גורף על הכנסת מזונות אלרגניים לבתי הספר לא הוכח כמפחית את הסיכון לתגובה אלרגית. ראשית, איסור כזה לא באמת ישים באופן מוחלט ואינו ניתן לאכיפה. מזון אלרגני עשוי להימצא במוצרי מזון שונים באופן סמוי, בפרט בישראל, בה לא קיים עדיין חוק לסימון מזונות אלרגניים.

התוצאה היא, שבעוד שהילד חש ביטחון במחשבה שהמזון האלרגני לא נמצא בסביבתו, הוא למעשה חש ביטחון כוזב. שנית, יצירת אזור נקי מאלרגן בבית הספר פוגע במוכנות הילד להתנהל בזהירות במקומות אחרים, בהם האלרגן יימצא בוודאות (חברים, בילויים שונים, וכו'). יצירת שולחנות נפרדים לילדים אלרגיים וודאי שאינה מומלצת, מאחר ותרחיק את הילד האלרגי מחבריו.

לאור ההבנה שהנחות אלו מוטעות, פורסמו בשנים האחרונות על ידי האיגודים הבינלאומיים לאלרגיה (האמריקאי, האירופאי והאוסטרלי) ניירות עמדה ברוח דומה, הממליצים לא לאסור על הכנסת מזונות אלרגניים לגנים ולבתי ספר, למעט בתינוקות ובילדים קטנים, או בילדים עם עיכוב התפתחותי.

המלצות אלו מיושמות באירופה, בארצות הברית ובאוסטרליה. האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה פרסם בעבר נייר עמדה הממליץ לאמץ את הגישה הבינלאומית, וקרא לא לאסור באופן גורף על הכנסת מזונות אלרגניים לבתי הספר.

קרדיט תמונה FREEPIK

מעבר לטיעונים שהועלו על ידי האיגודים הבינלאומיים, האיסור להכניס מזונות אלרגניים לבתי הספר מייצר תפישות מוטעות ומעורר חרדה מיותרת בקרב ההורים והילדים האלרגיים.

אנו ממליצים להתחיל ליישם המלצות אלה בצורה מדורגת תוך התאמתן למערכת החינוך הישראלית, וכתלות בסוג המזון ובבשלות הילד.

איך נכון להגן על הילד האלרגי:

לקראת שנת הלימודים הקרבה ממליץ האיגוד:
● להקפיד על מעקב קבוע אצל רופא מומחה באלרגיה
● להביא לבית הספר מכתב המפרט את האלרגיות של הילד, וכן תכנית פעולה לטיפול – במקרה של תגובה אלרגית למזון.
● להדריך את צוות בית הספר על אלרגיה למזון וטיפול בתגובות אלרגיות.

● מזרקי אפיפן – לאחרונה הועבר חוק הקובע שבתי ספר צריכים להיות מצוידים במזרקי אפיפן.
האיגוד קורא למנהלי בתי הספר לוודא שיש ברשותם מזרקי אפיפן ובתוקף. בד בבד, קורא האיגוד להורי הילדים האלרגים לוודא, שהם מצויידים תמיד בתיק במזרק אפיפן אישי בתוקף.
● חלילה מתגלה במהלך השנה תגובה אלרגית רב מערכתית אצל ילד – הטיפול היעיל ביותר הוא הזרקת אפיפן. אם יש ספק לגבי חומרת התגובה – יש להזריק אפיפן.

גישה זו, המתייחסת לסיכון לתגובות אלרגיות למזון בבית הספר בצורה זהירה, אך מושכלת, אינה פוגעת בבטיחות הילד האלרגי, ויכולה לסייע לתחושת הביטחון העצמי שלו, ולהבנה טובה יותר של הילד והוריו, ואף של המערכת כולה, באשר להתנהלות הנכונה עם אלגיה למזון באופן כללי ובבית הספר בפרט.

גישה זו עשויה לסייע גם להבנה ולשיתוף הפעולה עם הורים ועם ילדים אחרים בהתנהלות הכיתתית סביב אלרגיה למזון ובאירועי בתי הספר.

לעומת זאת מעמותת יה"ל, העמותה לאלרגיות מזון, המייצגת את ההורים לילדים האלרגים נמסר: "שוב אצה לאיגוד הרופאים הדרך לספר כמה אנחנו היסטריים במקום לדאוג לביטחון ולחיים של הילדים שלנו.

אם מישהו חושב שנפקיר את הילדים שלנו בג'ונגל שמכונה גן או בית ספר, במערכת החינוך הישראלית, הוא או תמים מאוד או מנותק באופן מסוכן.

הרופאים טועים לחשוב שהתמודדות עם אלרגיה למזון נגמרת כשהילד יוצא מהמרפאה שלהם, אחרי ביקור של 7 דקות מתחת לניאון. בעוד ההתמודדות האמיתית רק מתחילה שם.

ההשוואה לנעשה בעולם מנותקת לחלוטין מהמציאות. ואם כבר משווים אז גם ביחס של ילדים-אנשי צוות, בעובדה שבביהס בעולם יש איזורי אכילה מוגדרים ומופרדים, יש חוקים ואחריות של צוותי חינוך. לילדים שלנו מגיע ללכת לביהס ולחזור הביתה בשלום.

במקום לדאוג לכל אלה וגם לתקנות סימון מזון, להעלאת המודעות, לפיקוח על הכשרות והדרכות של צוותי חינוך וצוותים רפואיים, עסוקים הרופאים בניסיונות מוזרים ללמד אותנו איך לגדל את הילדים שלנו.

עם כל הכבוד, ויש הרבה, דעתם של הרופאים על איך נכון להתנהל בבית הספר, היא לא רלוונטית ולא בתחום עיסוקם. ככלל, אנחנו ממליצים שרופאים יעסקו ברפואה וישאירו לנו את ההתנהלות היומיומית המורכבת, שאינה מעניינם.

מקוממת במיוחד העובדה שאחד מהרופאים החתומים על גילוי הדעת הזה, נמצא אחראי לפגיעה הקשה בילדה אלרגית לחלב בת 10 והיא נותרה סיעודית, עם פגיעה מוחית קשה וזאת במהלך בדיקת אלרגיה בבי"ח שניידר ש"הסיכוי להיפגע בה הוא מאוד נמוך". שיניחו לנו הרופאים ושלא ידברו איתנו על "סיכויים" כשמדובר על החיים של הילדים שלנו."

*הי, נהנית מהתוכן באתר או בכתבה? נהדר! חשוב לדעת שהתוכן לא מהווה המלצה, חוות דעת מקצועית כלשהי או תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי, עוד חשוב לדעת – כל התוכן באתר מוגן בזכויות יוצרים ואסור להעתיק.

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

דילוג לתוכן