עתירה חריגה: מתמחים כושלים בגלל מילואים – והר"י שותקת

ירידה חדה באחוזי המעבר בבחינות ההסמכה, עתירות לבית הדין, ותסכול גובר בקרב רופאים ורופאות ששירתו במילואים: "הם שקופים בעיני הר"י"

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מאות רופאים ורופאות מתמחים ששירתו במילואים, מצאו את עצמם כושלים בבחינות ההסמכה – לא בשל חוסר כישרון, אלא בשל מחסור חמור בזמן ללמוד.

ארגון "מרשם", המייצג את הרופאים והרופאות המתמחים, עתר אתמול (א') לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב נגד המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל ונגד משרד הבריאות. בעתירה נכתב כי:
"פעלה המשיבה (המועצה המדעית של הר"י) באופן שאינו תקין, שהינו פוגעני ושאינו לטובת הרופאים המתמחים ומערכת הבריאות בכלל".

יו"ר הארגון, ד"ר ערן דותן, תוקף בחריפות:

"יש רופאות ורופאים מתמחים ששירתו ומשרתים במילואים שנכשלו בבחינות ההסמכה כי אין להם זמן ללמוד, ומגויסים שוב לפני המועד הבא. הם שקופים בעיני הר"י! במקום להגן עליהם היא הפנתה להם גב. לא יעלה על הדעת שמי שמתייצבים למילואים, יהיו אלה שמשלמים מחיר כבד כל כך. ולא יכול להיות שהפתרון היחיד המוצע הוא לא לעשות מילואים"

ירידה דרמטית באחוזי ההצלחה – והמגמה ברורה

בעתירה מוצגים נתונים ברורים על ירידה דרמטית באחוזי המעבר בבחינות הסמכה – במיוחד במקצועות פנימית, רפואת משפחה, גריאטריה ואונקולוגיה – אשר נערכו במהלך המלחמה. לדוגמה, אחוזי המעבר בפנימית עמדו על 45% לעומת 65% טרם המלחמה. באונקולוגיה – 27% בלבד לעומת 45% בשנה הקודמת.

במכתב שהעותר שלח לשר הבריאות כבר באוקטובר 2023 נכתב:
"מערכה ביטחונית ארוכה תימשך חודשים ואף שבועות… נדרשת הבנה כי לסוגיה זו יש השלכה על עתיד מערכת הבריאות".

הפתרון המוצע בעתירה: מתן בונוס של 5–10 נקודות במבחנים למתמחים ששירתו במילואים ממושכים מאז פרוץ המלחמה – בהתאם לאורך השירות והנסיבות האישיות. בנוסף, מבוקש מבית המשפט להורות למשיבה ליצור מתווה שיתקן את האפליה הקיימת.

בעתירה, שהוגשה ע"י עו"ד סיגל פעיל ועו"ד אדר שוורץ ממשרד סיגל פעיל ושות' נכתב: "הואיל ומדובר בבחינות הקריטיות והמשמעותיות ביותר עבור המתמחים ברפואה לצורך השלמת ההכשרה, הם יוצאים לחופשת בחינה ארוכה לטובת למידה אינטנסיבית במטרה לצלוח אותה ולקבל תעודת מומחה. חרף השלכות פרוץ מלחמת חרבות ברזל על הנבחנים משרתי המילואים, פעלה המשיבה (המועצה המדעית של הר"י) באופן שאינו
תקין, שהינו פוגעני ושאינו לטובת הרופאים המתמחים ומערכת הבריאות בכלל."

"אנחנו מצילים חיים – ובסוף נכשלים במבחן"

בין העותרים ניתן למצוא את ד"ר אופיר לוי – מתמחה בנוירולוגיה בבית החולים איכילוב – שגויס למילואים בזמן שאשתו הייתה בהריון מתקדם. למרות ששירת 30 יום בלבנון, נדרש לגשת לבחינה ללא זמן למידה.
בדיון בוועדת הבריאות בכנסת אמר: "אנחנו מצילים חיים על בסיס יומיומי. אבל כשאנחנו חוזרים, נכשלים בבחינה. זה לא הגיוני. אף אחד לא צריך לבחור בין להציל חיים לבין לקרוא ספרים".

גם ד"ר ריי ביטון, מתמחה באסותא אשדוד, שירתה בעזה תוך כדי שהתמודדה עם אובדן אישי – אחיה של גיסה, אל"מ רועי לוי ז"ל, נהרג בלחימה. בבקשה שצורפה לעתירה נכתב כי נבצר ממנה ללמוד "בחודשיים האינטנסיביים ביותר", וכתוצאה מכך לא עברה את בחינת ההתמחות.

"יש קשר ישיר בין שירות מילואים לבין כישלון בבחינות – וזה מתועד"

בעתירה מצוין כי מתוך סקר שערך הארגון, כ-25% מהנבחנים באחת הבחינות בשנת 2024 היו מגויסים למילואים.
לאורך העתירה מודגש שוב ושוב כי כל הפניות למשרד הבריאות, המועצה המדעית ולגורמים בכנסת – לא נשאו פרי. גם ההנחיה שלא לגייס מתמחים לחודשיים שלפני הבחינה התקבלה רק בינואר 2025 – לאחר שכבר נפגעו מאות נבחנים.

"ההוראה שלא לגייס מתמחים הוצאה רק אחרי שהנזק כבר קרה", נכתב.

מה הלאה?

העתירה דורשת פתרון מיידי וצודק: להוסיף ניקוד אובייקטיבי לנבחנים שנפגעו, או ליצור מנגנון אחר שיבטיח שוויון.
"מדובר ברופאים מצוינים, מלח הארץ, ששמו את טובת המדינה לפני טובתם האישית – ובגלל זה נכשלו. לא ייתכן שמערכת הבריאות תעמוד מהצד", מסכמים העותרים.

תוספת קטנה, שינוי גדול: הקצבאות קופצות – מי ירוויח כבר ב-8 באפריל?