המשרד להגנת הסביבה גיבש מתווה להשגת ביטחון אנרגטי והגנה על בריאות הציבור בגוש דן והציג אותו לרשות החשמל ולמשרדי האנרגיה והאוצר; יישום מתווה חדש זה לאגירת אנרגיה, בשילוב אנרגיות מתחדשות מבוזרות במרחב בגוש דן, יוכל לייתר את הצורך בהקמת תחנות כוח גזיות באתר רדינג
המתווה מראה כיצד ניתן לחסוך כ-4 מיליארד שקל במצטבר בעלויות ישירות למשק החשמל יחד עם עלויות זיהום אוויר וגזי חממה; המתווה עדיף משמעותית בכל פרמטר של ביטחון אנרגטי במיוחד בזמני חירום ומלחמה וגם מבחינת החיסכון העצום בעלויות כלכליות למשק ובהשפעה הבריאותית הישירה על תושבים בסמיכות לתחנות הכוח; המשרד להגנת הסביבה פועל בשיח עם רשות החשמל ומשרד האנרגיה ליישום המתווה כפתרון לצרכי האנרגיה בשגרה ובחירום במרחב גוש דן.
לדברי השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "קידום אנרגיות מתחדשות, ובפרט על שטחים מבונים ובדו-שימוש, הוא אינטרס לאומי של ישראל. אין היגיון בהשקעה עצומה בתחנות כוח גזיות מזהמות כדי לספק חשמל לשעות השיא בביקוש בגוש דן, כאשר ניתן במקום זה להשתמש באגירת אנרגיה ואנרגיות מתחדשות.
אני קוראת למנהלי משק האנרגיה לאמץ את המתווה שגיבש המשרד להגנת הסביבה, ובכך להביא לחיסכון משקי עצום ולהגברת הביטחון האנרגטי".
ד"ר גיל פרואקטור, מנהל אגף בכיר שינויי אקלים במשרד להגנת הסביבה מוסיף: "יש לנו הזדמנות חסרת תקדים לרתום את הבשלות והזמינות של טכנולוגיות האגירה וייצור האנרגיה המתחדשת למתן פתרון מקיף ויעיל לאתגרי הבטחון האנרגטי המורכבים של גוש דן, תוך מניעת זיהום אוויר מסוכן ומיותר בסמיכות לעשרות אלפי תושבים, והשגת חיסכון משקי של מיליארדי שקלים בהוצאות על רכישה והפעלת יחידות יצור גזיות מזהמות ולא יעילות".
המשרד להגנת הסביבה גיבש מתווה להתקנת מתקני אגירת אנרגיה המשולבים במערכות ייצור סולארי מבוזרות במרחב גוש דן, באופן שיבטיח את הביטחון האנרגטי של גוש דן בשגרה ובחירום. זאת, תוך מניעת פליטת מזהמים הפוגעים בבריאות הציבור ותוך השגת חיסכון כלכלי מצטבר למשק הנאמד בכ-4 מיליארד שקל.
מתווה המשרד להגנת הסביבה נועד לתת מענה מקיף למחסור צפוי בחשמל בשעות שיא ביקוש במרחב גוש דן החל משנת 2026 ועד לסביבות שנת 2032, אז מתוכננת חברת החשמל להשלים את הפיתוח של מקטעי רשת החשמל אשר יגדילו את כושר הזרמת החשמל לתוך גוש דן כמענה לגידול בביקושים.
חברת החשמל וחברת ניהול המערכת הציעו תוכנית לרכישה והפעלה של טורבינות גז באתר חברת החשמל ברדינג כדי לייצר חשמל בשעות השיא בגוש דן שבהן צפוי המחסור בחשמל. אולם לדעת המשרד להגנת הסביבה, מתווה זה לא יוכל לספק מענה לצורכי הביטחון האנרגטי בגוש דן במיוחד במצבים שונים בעת מלחמה ובמצבי חירום אחרים.
במשרד להגנת הסביבה סבורים, כי ככל שמתווה טורבינות הגז יתקדם, תידרש במסגרת ההליך התכנוני בחינה מקיפה ויסודית של ההשפעות והסיכונים מהזיהום הנפלט מטורבינות הגז והרעש מהפעלתן על התושבים הרבים בשכונות הצפופות המתוכננות בסמיכות לאתר רדינג.
לאור מכלול האתגרים והסיכונים ממתווה טורבינות הגז, ביצע צוות המשרד להגנת הסביבה בהובלת ד"ר גיל פרואקטור, ד"ר יצחק קדם וד"ר ג'ניה גוטמן מהמשרד להגנת הסביבה ביחד עם חברת אקוטריידרס ומומחים, עבודת עומק מקיפה לבחינה טכנית-כלכלית של פתרון אלטרנטיבי נקי ויעיל למחסור הצפוי באספקת החשמל בגוש דן.
הפתרון שגיבש המשרד מבוסס על הקמת מתקני אגירת אנרגיה יחד עם מתקני אנרגיה סולארית מבוזרים בדו-שימוש ברחבי גוש דן אשר מסוגלים לתת מענה של ייצור ואגירת חשמל ביעילות ועל פני שעות היממה ובמצבים מאתגרים שונים. מתווה זה בעל יתרונות משמעותיים בכל פרמטר של ביטחון אנרגטי, עלות כלכלית ופוטנציאל השפעה בריאותית בהשוואה לטורבינות הגז.
חשיבות הבטחון האנרגטי מתחוורת ביתר שאת בזמני לחימה המציבים שורת אתגרים וסיכונים מורכבים לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל.
המשרד להגנת הסביבה הציג את העבודה לרשות החשמל, למשרד האנרגיה, למשרד האוצר ולחברת ניהול המערכת וחברת החשמל וקיים דיונים מעמיקים בנושא עם רשות החשמל.
מתווה המשרד כולל התקנת מתקני אגירת אנרגיה בגוש דן בהספק מצרפי של 312 מגוואט ובקיבולת אנרגטית המספיקה ל-4 שעות מלאות. האגירה תשולב עם מתקני ייצור חשמל סולארי מבוזרים ברחבי גוש דן בהספק מצרפי של עד 400 מגוואט, אשר נותנת גיבוי על גיבוי להבטחת רציפות תפקודית ללא צורך בדלקים מזהמים ותוך הורדת התלות המסוכנת בתשתיות פגיעות.
כל שעות שיאי הביקוש בגוש דן יקבלו מענה ממתקני האגירה והאנרגיה הסולארית אך בפועל הם ייצרו הרבה יותר חשמל אשר יחליף גם חלק מייצור החשמל שיידרש בתחנות כוח מחוץ לגוש דן.
סך החיסכון המשקי שיתקבל למשק מיישום פתרון האגירה והמתחדשות לעומת תוכנית מבוססת על תחנות כוח גזיות, נאמד בכ-1.3 מיליארד שקל בעלויות ישירות (הון ודלק) ובנוסף עוד חיסכון של 2.7 מיליארד במניעת עלויות זיהום אוויר וגזי חממה – כלומר 4 מיליארד שקל.
בנוסף, במסגרת העבודה, המשרד בחן את החסמים והעלויות ליישום מהיר של מתקני אגירת אנרגיה וייצור חשמל סולארי מבוזר בראי היזמים לפי גדלים שונים של מערכות ייצור ובהינתן תעריפי החשמל הקיימים. על בסיס הניתוח המשרד גיבש צעדי יישום כדי להביא לתמרוץ המימוש של הספקי האגירה והמתחדשות המבוזרים הנדרשים.
*הי, נהנית מהתוכן באתר או בכתבה? נהדר! חשוב לדעת שהתוכן לא מהווה המלצה, חוות דעת מקצועית כלשהי או תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי, עוד חשוב לדעת – כל התוכן באתר מוגן בזכויות יוצרים ואסור להעתיק.
