אחד הדיונים הכי כואבים בכנסת התקיים היום
משרד הביטחון מתנגד ליידע מתגייסים על שימור זרעם, משפחות שכולות תוקפות: סערה בוועדת הבריאות בדיון חוק שימוש בזרע של נפטר, כאשר משפחות שכולות תקפו בחריפות את נציגי צה"ל ומשרד הביטחון.
ועדת הבריאות שבה ודנה היום בחוק לשימוש בזרע של נפטר. ממלאת מקום יו"ר הוועדה, מירב בן ארי הדגישה את החשיבות של החוק למשפחות השכולות, והמחויבות שלה להמשיך ולקדם אותו.
נטלי ברדה, מענף הנפגעים בצה"ל, סיפרה כי מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, 47 חללי צה"ל עברו קצירת זרע, מתוכם 37 רווקים. פרופ' טליה אלדר-גבע, מנהלת מחלקת פריון במשרד הבריאות, הוסיפה כי 12 אזרחים נוספים עבר הליך דומה.
ערן יוסף, נציג הלשכה המשפטית במשרד הביטחון התנגד בחריפות בדיון, לסעיף שיחייב מסירת מידע בכתב בנושא, שצה"ל יעניק לכל מתגייס ואמר: "צה"ל יתנהג כמו כל מוסד אחר, אך לא ראוי שניידע את המתגייסים מה האפשרויות במקרה של מוות. ולא ראוי שתהיה התייחסות נפרדת לחיילים".
הורים שתומכים במהלך הוזמנו לדיון ותקפו את העמדה של משרד הביטחון
אימהות שכולות תקפו בדיון בחריפות עמדה זו והאשימו אותו באטימות, ובזלזול בקורבן החיילים, מיכל וולדיגר אף-היא הביעה התנגדות לעמדת משרד הביטחון, וצביקה האוזר, מיוזמי החוק, הציע להיפגש ישירות עם שר הביטחון כדי לשנות את עמדתו בעניין, כי נציגיו לדבריו של האוזר, "טועים, ונמצאים עתה בליקוי-מאורות".
מירב ומנשה רם, הוריו של עומרי שנרצח בנסיבת נובה וזרעו נשמר, קראו בקול שבור להקל על ההליך – ולא להקשות עליו.
ד"ר תמר קלהורה, נציגת משרד המשפטים, התייחסה לירושת הנפטר, וכי ילד שייוולד מזרע של הנפטר ייחשב כיורשו – ולא הורי הנפטר.
ד"ר תמר כץ-פלד, חוקרת ביואתיקה והולדה מנפטרים, טענה כי לפי חוק הפונדקאות, יש להקביל גם בחוק זה אפשרות של פונדקאות ממדינה זרה, וד"ר מיכאל ויגודה, ראש היחידה למשפט עברי במשרד המשפטים, הוסיף כי יש תקדים משפטי בבריטניה של העברת זרע למדינה אחרת.
קצירת זרע מנפטרים: הליך מורכב ומורכב
קצירת זרע מנפטרים היא הליך רפואי המאפשר לאדם שנפטר להשאיר אחריו צאצאים. ההליך נעשה באמצעות שאיבה של זרע מגופו של הנפטר, והוא אפשרי רק בטווח של 24-36 שעות לאחר המוות.
ההליך עצמו נעשה בהרדמה מקומית, והוא דומה לשאיבת זרע רגילה. הרופא מבצע חתך קטן באשכים של הנפטר, ומחדיר צינור דק כדי לשאוב את הזרע.
הזרע שנשאב מאוחסן בהקפאה, עד לשימוש בו בתהליך הפריה. הפריה זו יכולה להיעשות באמצעות אישה שתרצה להרות, או באמצעות אם פונדקאית.
קצירת זרע מנפטרים היא הליך מורכב ומורכב, שיש לו השלכות רבות. מצד אחד, ההליך מאפשר לאנשים שנפטרו להשאיר אחריו צאצאים, מה שיכול לספק נחמה לקרוביהם. מצד שני, ההליך כרוך בלא מעט אתגרים, הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית.
אתגרים רפואיים
קצירת זרע מנפטרים היא הליך רפואי מורכב, שיש לו סיכונים מסוימים. אחד הסיכונים העיקריים הוא זיהום, שיכול להיגרם מהחדרת הצינור הדק לאשכים. סיכון נוסף הוא דימום, שיכול להוביל להידבקות של האשכים.
כמו כן, ישנם סיכונים ספציפיים לאנשים שנפטרו ממחלות מסוימות. לדוגמה, אנשים שנפטרו ממחלות זיהומיות עלולים להעביר את המחלה לאדם שיקבל את הזרע.
אתגרים משפטיים
קצירת זרע מנפטרים היא הליך משפטי מורכב, שיש לו השלכות על זכויותיהם של הנפטר, של קרובי משפחתו ושל הילד שייוולד.
במדינת ישראל, קצירת זרע מנפטרים דורשת את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט בוחן את הבקשה לאישור בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק, ובהם:
- האם הנפטר הביע רצון מפורש לשאוב את הזרע שלו לאחר המוות?
- האם האדם שמעוניין לקבל את הזרע הוא בן זוגו של הנפטר, או אדם אחר שיש לו קשר קרוב אליו?
- האם ישנם גורמים אחרים המצדיקים את קצירת הזרע?
אם בית המשפט מאשר את הבקשה, הוא מורה על קצירת הזרע.
דילמות אתיות
קצירת זרע מנפטרים מעלה מספר דילמות אתיות. אחת הדילמות היא האם ההליך מכבד את זכויותיו של הנפטר. יש הטוענים שההליך פוגע בזכותו של הנפטר להחליט מה יעשה בגופתו לאחר מותו.
דילמה נוספת היא האם ההליך מכבד את זכויותיו של הילד שייוולד. יש הטוענים שהילד עלול לסבול מהעובדה שהוא נולד מאדם שנפטר.
בנוסף, ישנן דילמות אתיות הקשורות להיבטים רפואיים של ההליך. לדוגמה, ישנם הטוענים שההליך עלול לסכן את בריאותו של הנפטר.
סיכום
קצירת זרע מנפטרים היא הליך מורכב ומורכב, שיש לו השלכות רבות. ההליך מאפשר לאנשים שנפטרו להשאיר אחריו צאצאים, אך הוא כרוך גם בסיכונים רבים, הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית.
פיצויי מלחמה – כל הפרטים לגבי ההליך מול רשות המיסים
*הי, נהנית מהתוכן באתר או בכתבה? נהדר! חשוב לדעת שהתוכן לא מהווה המלצה, חוות דעת מקצועית כלשהי או תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי, עוד חשוב לדעת – כל התוכן באתר מוגן בזכויות יוצרים ואסור להעתיק.
