לא עוד אפליה מילולית: המפתח לצמצום פערים בשפה בגיל הרך

פערים הולכים וגדלים ביכולות שפתיות בקרב ילדים בגיל הרך: מחקר חדש חושף את ההשפעה העצומה של רקע חברתי-כלכלי

למרות שיעורי פריון הילודה הגבוהים בישראל, קיימים פערים משמעותיים ביכולות השפתיות של ילדים בגיל הרך, ופערים אלו הולכים וגדלים עם הזמן. מחקר חדש של מרכז טאוב, שנערך בשיתוף חוקרי מכון KI, מצא קשר ישיר בין השכלת האם להתפתחות השפה של ילדים. ככל שרמת ההשכלה של האם גבוהה יותר, כך גדלים הסיכויים שילדיה יפתחו יכולות שפה חזקות יותר. המחקר מבוסס על מאגר נתוני טיפת חלב של משרד הבריאות עבור כ-70% מילידי השנים 2014–2022.

ממצאים עיקריים

מחקר זה מבוסס גם על ממצאי סקירת ספרות מעמיקה שפרסם לאחרונה מרכז טאוב, "שורשי אי-השוויון: השפעתם של פערים חברתיים-כלכליים על התפתחותם של ילדים בגיל הרך". הסקירה, שנכתבה בידי ד"ר שרית סילברמן, חוקרת בכירה במרכז טאוב, עוסקת בהשפעת הרקע החברתי-כלכלי על מגוון תחומי התפתחות בגיל הרך. ממצאי הסקירה מלמדים כי פערים בכישורי שפה על רקע חברתי-כלכלי מתגלים כבר בשנה השנייה לחיים וכי הם מובילים למסלולים שונים בהתפתחות השפה, ובידול זה משפיע בהמשך על ההישגים בבית הספר ועל תוצאות החיים. לנוכח ממצאי מחקר זה וסקירת הספרות החוקרים מציעים מספר צעדים לקידום מדיניות שתסייע באיתור מוקדם של עיכוב בהתפתחות השפתית ובצמצום פערים.

עיכוב בהשגת אבני דרך בהתפתחות השפה אצל ילדים קשור להשכלת האם

אבני דרך התפתחותיות משמשות למדידת יכולות בסיסיות של ילדים על מנת לוודא שהם מתפתחים בקצב המצופה ביחס לגילם. במחקר הנוכחי נמצא כי שיעור הילדים המתעכבים בהשגת אבני דרך שפתיות עולה ביחס הפוך לרמת ההשכלה של האם (אקדמית, על-תיכונית שאינה אקדמית, תיכונית או יסודית). כלומר, ככל שהשכלת האם גבוהה יותר, כך עולה שיעור הילדים המשיגים אבני דרך שפתיות בזמן. עוד נמצא כי הפערים בהשגת אבני דרך גדלים עם גיל הילדים (הפערים על פי השכלת האם רחבים יותר בקרב ילדים בני 2–3 שנים בהשוואה לבני 0–1 ולבני 1–2). כמו כן, הנתונים מצביעים על מגמת גידול על פני זמן (בין 2016 ל-2022) בשיעור הילדים המציגים עיכוב בהשגת אבני דרך שפתיות. במילים אחרות, בכל שנה שחולפת עולה שיעור הילדים המתעכבים בהשגת אבני דרך בתחום השפה, והדבר נכון בכל קבוצות הגיל.  מגמת הגידול על פני זמן חדה ובולטת יותר בקרב ילדים לאימהות בעלות השכלה יסודית ותיכונית לעומת המגמה בקרב ילדים לאימהות בעלות השכלה על-תיכונית ואקדמית. ממצא זה פירושו התרחבות הפערים בין שכבות חברתיות-כלכליות בישראל.

ד"ר יאיר צדקה

מנהל המכון להתפתחות הילד של משרד הבריאות בבאר שבע וחוקר במכון KI ובאוניברסיטת בן-גוריון, אומר: "ממצאי המחקר תואמים ממצאים מהספרות הבין-לאומית המצביעים על עלייה משמעותית בבעיות שפה ותקשורת לאורך השנים האחרונות, ומדגישים שלפחות חלק מהקשיים האלה מקורם בעיכוב בהשגת אבני דרך ולא נובעים אך ורק מעלייה במודעות החברתית לבעיות אלה".

ד"ר שרית סילברמן

חוקרת בכירה במרכז טאוב ואחת מעורכות המחקר, אומרת: "ניתן לזהות פערים בהתפתחות השפה בין ילדים משכבות חברתיות-כלכליות שונות כבר בשנה השנייה לחייהם, אבל כדי לנקוט פעולות שיסייעו לצמצם אותם עלינו להכיר תחילה את מנגנוני היווצרותם".

כדי לצמצם את הפערים יש לחזק את המערכות שמספקות שירותים לגיל הרך

מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995, הפעלתן של תחנות טיפת חלב והאחריות עליהן נחלקות בין כמה גורמים. במצב כזה נמנעים מן המערכת התקדמות ושיפורים חיוניים ועתידה איננו ודאִי. סקירת הספרות וממצאי המחקר הנוכחי מדגישים את חשיבותה של מערכת טיפות החלב, המספקת טיפול מונע בחינם לילדים מגיל לידה עד שש. לדברי החוקרים, מרפאות אלו עומדות בחזית השמירה על בריאותה של האוכלוסייה הצעירה בישראל, ויתרה מזו, הנתונים הנאספים בהן מאפשרים לעקוב אחר המגמות בתחום זה, לצד קידום המחקר וקידום מדיניות מבוססת נתונים. בהתבסס על ממצאי מחקר זה וסקירת הספרות החוקרים מציגים כמה צעדי מדיניות שיכולים לחזק את המערכות שמספקות שירותים לגיל הרך ולתרום לצמצום הפערים בין ילדים משכבות חברתיות-כלכליות שונות.

צעדים לחיזוק מערכת טיפות חלב וקידום שוויון הזדמנויות בגיל הרך

הסדרת ההפעלה של טיפת חלב: מסירת הפעלתה של מערכת זו לידי גורם אחד שיהיה אחראי לכל ההיבטים שלה תבטיח עדכון שוטף של תקציבים ותקני כוח אדם בהלימה לקצב גידול האוכלוסייה, וכן אימוץ שינויים וגישות חדשות בהתאם להתפתחות המחקר בתחום.  צעד שני:  איחוד שירותי המעקב ההתפתחותי שניתנים בטיפות החלב והשירותים המקצועיים האחרים שניתנים כיום במרפאות להתפתחות הילד תחת קורת גג אחת: שילובן של שתי המערכות יבטיח את המשכיות הטיפול ויגביר את הסיכוי שילדים שזוהה אצלם עיכוב בהשגת אבני דרך שפתיות יקבלו את ההערכה האבחונית הדרושה להם ואת הטיפול המתאים. צעד שלישי: הקלת הנגישות למסגרות חינוך איכותיות: חינוך איכותי בגיל הרך מטפח התפתחות שפתית, קוגניטיבית וחברתית-רגשית בשנים המעצבות ביותר. הבטחת נגישות למסגרות חינוך וטיפול איכותיות לכל ילד, בלי קשר למעמד החברתי-כלכלי של משפחתו, תסייע להעניק לכל הילדים בישראל נקודת פתיחה שווה ובכך תועיל הן לילדים והן לחברה בכללותה.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.

KI

KI – המכון הישראלי למחקר יישומי בבריאות חישובית הוא מוסד עצמאי ללא כוונת רווח שהוקם בשנת 2019 ומקום מושבו בשרון. משימת הליבה של המכון היא יצירת השפעה חיובית משמעותית על בריאות האדם באמצעות מחקר חישובי. הצוות הרב-תחומי של KI מורכב ממדעני נתונים מומחי בינה מלאכותית ולמידת מכונה וחוקרים קליניים מנוסים, המבצעים מחקרים פורצי דרך באמצעות שיטות חישוביות מתקדמות לניתוח נתוני עתק (big data). במחקרים אלה נוצרים ידע חדש ותובנות אודות בריאות ומפותחים כלי חיזוי התומכים בקבלת החלטות של מדענים, מטפלים וקובעי מדיניות.

לסיכום

המחקר החדש חושף את ההשפעה המשמעותית של הרקע החברתי-כלכלי על ההתפתחות השפתית של ילדים בגיל הרך, ומדגיש את חשיבות ההשכלה של האם כגורם מכריע. ממצאים אלו מדגישים את הצורך הקריטי בחיזוק מערכות התמיכה והשירותים לגיל הרך, כמו טיפת חלב, על מנת להבטיח איתור מוקדם וטיפול מתאים בעיכובים התפתחותיים. יישום צעדי מדיניות לשיפור נגישות לחינוך איכותי ואיחוד השירותים ההתפתחותיים, כפי שמציעים החוקרים, יכול לסייע בצמצום הפערים החברתיים-כלכליים ולתת לכל ילד בישראל הזדמנות שווה להתפתחות מיטבית. בטווח הארוך, מהלכים אלו יכולים לתרום לשיפור ההישגים הלימודיים ולהגברת השוויון בחברה הישראלית.