מרתון ההשתלות: מבצע חוצה גבולות להצלת חיים

במסגרת תכנית ההצלבות הבינלאומית, שבוצעו בישראל ובקפריסין שמונה השתלות: חמש בישראל ושלוש בקפריסין

המרכז הלאומי להשתלות הצליב את הזוגות באמצעות תוכנת מחשב ייעודית, מתוך מאגר בינלאומי בו נמצאים זוגות, שהם בני משפחה שאין ביניהם התאמה, ואשר בו רשומים גם זוגות מקפריסין.
המספר הגדול של ההשתלות התאפשר בזכות שתי תורמות אלטרואיסטיות שפנו ישירות למרכז הלאומי להשתלות ובכך פתחו  "שרשרת השתלות".

המבצע הלוגיסטי התחיל ביום שני (2/9) בשעה 05:00 לפנות בוקר והסתיים בערב:

כליות שהונצלו בהדסה ובסורוקה הועברו באמבולנס לשדה התעופה, ומשם לקפריסין. במקביל, כליה נוספת הונצלה בהדסה והועברה להשתלה בסורוקה, ובאותו זמן הונצלה כליה מתורמת בבלינסון שהועברה להשתלה בהדסה. בשעה 14:00 הגיעו מקפריסין שתי כליות, האחת הושתלה בבלינסון והשנייה בהדסה. עד השעה 18 הסתיימו כל ההשתלות, גם בישראל וגם בקפריסין.

כל המושתלים במצב טוב, והכליות החדשות כבר מתפקדות.

בישראל התבצעו ההשתלות הבאות: שלוש בהדסה אחת בבילינסון ואחת בסורוקה. אחת ההשתלות מהדסה התבצעה יום קודם, בין תורמת ונתרם ישראלים. בסך הכול, התבצעו בישראל 10 ניתוחים, חמישה ניתוחי נטילת כליה וחמישה ניתוחי השתלת כליה.

פרופ שלמה מור יוסף יו"ר ועדת ההיגוי: "אני מוקיר ומברך את שיתוף הפעולה בין ישראל לקפריסין. חילופי הכליות בין המדינות מביא פתרונות לחולים עם נוגדנים, ולכן אני קורא לכל משפחה שבה ישנו חולה הזקוק להשתלת כליה, להצטרף למאגר ההצלבות באם לא נמצאה התאמה בניהם".
ד"ר תמר אשכנזי: "זו הפעם הראשונה שמבצעים החלפה של שתי כליות לכל כיוון עם קפריסין. מאחר ובקפריסין רק מרכז רפואי אחד שמבצע השתלות (בניקוסיה), ועליהם היה לבצע ששה ניתוחים ביום אחד (3 נטילות ושלוש השתלות), צוות ההשתלות הקפריסאי תוגבר באמצעות משתיל שהגיע במיוחד מאנגליה.  מבקשת להודות לגב׳ רונה סימון, שאחראית על מאגר ההצלבות הארצי והבינלאומי ומצליחה להביא לפועל למעלה מ-60 השתלות מוצלבות בשנה. ישראל מקיימת שיתופי פעולה בהשתלות כליה מוצלבות עם צכיה, אוסטריה, קפריסין והאמירויות".

צילום: המרכז הלאומי להשתלות
צילום: המרכז הלאומי להשתלות

ד"ר עבד חלאילה, ראש יחידת ההשתלות בהדסה, תיאר את המבצע כמרגש ומורכב:

"הניסיון הרב בהשתלות כליה שצברנו בהדסה מלמד שיש המון טוב בעולם, שאנשים מוכנים לתת מעצמם ולתרום כדי להציל חיים, גם של אדם זר שאינם מכירים… עמדנו במשימה עם 6 ניתוחים שבוצעו מסביב לשעון, כשכל ניתוח תלוי באחר".

צילום: המרכז הלאומי להשתלות
צילום: המרכז הלאומי להשתלות

התורמות הצדיקות:

גילת גולדברג, עובדת סוציאלית במקצועה בת 47 המשמשת ראש תחום נגישות באוניברסיטה העברית, חשבה על תרומת כליה מזה זמן רב: "זה תמיד ישב אצלי כרעיון באחורי הראש, והבשיל ככל שהמצב במדינה נעשה סבוך וקשה", היא מתארת. "עוד לפני שפרצה המלחמה הרגשתי שמייאש וקשה פה והחלטתי לקום ולעשות צעד שיוסיף משהו טוב לעולם. את התהליך התחלתי אחרי יום כיפור ולהפתעתי הכל עבד מאוד מהר, הבדיקות בהדסה ובקופת החולים והטיפול במשרד הבריאות – הכל הסתדר לטובה.
ידעתי שהכליה שאותה אתרום יכולה ללכת לכל אדם באשר הוא וכך רציתי, שהמרכז הלאומי להשתלות יבחר מיהו המועמד הנכון והמתאים מבחינה בריאותית, רק זה הנחה אותי והיה חשוב מבחינתי", היא מדגישה.
"כשהחלטתי לתרום כליה שיתפתי את אבנר בעלי ואני חושבת שאלמלא התמיכה המאוד חזקה שלו, לא יכולתי לעשות את זה.
המשכתי בבדיקות ההתאמה בהדסה ואושרתי על ידי הוועדה במשרד הבריאות וחיכיתי שימצא החולה שאתרים לתרום לו את הכליה שלי.
הטלפון המשמח הגיע ממתאמת ההשתלות בהדסה שבישרה שיש חולה שאוכל לעזור לו, והיום אני מבינה שאני חלק ממשהו גדול מאוד, שרשרת אנושית של הצלת חיים של אחרים. בזכות התרומה התאפשר להשלים את כל ההצלבות בארץ ובעולם.
אני ברת מזל, מרגישה שזו זכות אמיתית וזכיתי לגב חזק מהמשפחה, בעלי וארבעת ילדיי שתמכו מאוד וכן ממקום העבודה שלי שם תמכו בהחלטה ובדרך שבה בחרתי.
חשבתי שאחשוש לפני הכניסה לחדר הניתוח אבל הייתי שלווה" היא מספרת בחיוך, "סמכתי בעיניים עצומות על הצוות הנפלא שמלווה אותי מהיום בו הגעתי לבדיקות ועד ההתאוששות כיום לאחר הניתוח. המנתחים שלי, האחיות והאחים, הרופאה הנפרולוגית והעובדת הסוציאלית, זה בהחלט צוות שמשרה רוגע ואמון בעשייה שלהם עבורי.
היום אני כבר מרגישה טוב, מסתובבת במחלקה לאט לאט ומחלימה באופן הדרגתי.
אני יודעת שעשיתי את הדבר המדויק והנכון וכשאני מבינה איזו עוצמה יש בכל התיאום והמהלך הנרחב שבו אני שותפה, אני מאושרת מאוד".

יערה אשחר שיר, ירושלמית בת 45 היא תורמת רביעית במשפחתה ומכירה מקרוב את הנתינה לאחר שאביה, אחיה ובן דודה נערן אשחר ז״ל תרמו כליה באופן אלטרואיסטי והצילו חיים של אחרים.
״הרעיון לתרום היה שם אבל בתחילת המלחמה כשבן דודי נהרג בנובמבר הבנתי שזה הזמן הנכון עבורי. חשוב לי שמי שחושב על הרעיון יבין שזה מעשי ואפשרי, הליך שאפשר לעמוד בו בהחלט.
בדיוק כמו שהיה ברור לי שבן זוגי יוצא למילואים כי צריך להגן על המדינה, כך היה לי ברור שאתרום כליה כדי להציל חיים. זו אותה הקרבה על פי תפיסתי, וכך על פי תפיסת המשפחה כולה. זה הסטנדרט של כולנו״.

המבצע כולו אפשר הצלת חייהם של מספר חולים בארץ ובקפריסין, בזכות תרומות של בני משפחה שלא התאימו לנתרמים שלהם והחליטו לתרום לכל אדם אחר הזקוק לכליה. הצוות הרפואי הביע סיפוק גדול מהצלחת המבצע, והיום התורמות שוחררו לביתם כשהן במצב בריאותי טוב.

בשורה טובה למילואימניקים: האם גם אתם זכאים לכסף ישירות לחשבון?

צילום דוברות הדסה
צילום: המרכז הלאומי להשתלות
צילום: המרכז הלאומי להשתלות
צילום: המרכז הלאומי להשתלות

*הי, נהנית מהתוכן באתר או בכתבה? נהדר! חשוב לדעת שהתוכן לא מהווה המלצה, חוות דעת מקצועית כלשהי או תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי, עוד חשוב לדעת – כל התוכן באתר מוגן בזכויות יוצרים ואסור להעתיק.

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

דילוג לתוכן