מנהלת אגף העבודה הסוציאלית באסותא אשדוד עונה על שאלות – האתגרים, הטיפולים, והתמיכה הנדרשת לשיקום החטופים לאחר חזרתם הביתה
לקראת האפשרות של עסקה לשחרור חטופים, אנו מציגים 15 שאלות ותשובות עם הגב' נורית טמסוט, מנהלת האגף לעבודה סוציאלית בבית הרפואה הציבורי אסותא אשדוד. עם ניסיון של מעל 40 שנה בטיפול בטראומה בבתי רפואה, טמסוט מספקת תובנות על האתגרים הצפויים לחטופים עם חזרתם, תפקיד הצוותים הרפואיים בתהליך השיקום, והדרכים בהן המשפחות והקהילה יכולים לתמוך בהם.
-
מה הם האתגרים המרכזיים שעומדים בפני החטופים עם חזרתם הביתה?
תשובה: החטופים מתמודדים עם טראומה מורכבת הכוללת חוויות קשות של בידוד, פחד ואובדן שליטה. בנוסף, הם צריכים להסתגל מחדש לחיים בחברה, לחידוש קשרים עם המשפחה והחברים, ולהתמודד עם זיכרונות קשים שעשויים לצוץ. אנחנו מבינים שעם חזרתם של השבים לאחר 466 יום, מדובר בחוויה שונה מאד מאלה שחזרו לאחר 55 יום.
-
מהו תפקידם של אנשי הרפואה בתהליך השיקום הראשוני של החטופים?
תשובה: מדובר באירוע שלא הייתה התמודדות אתו בעבר, חטופים שאינם חיילים חוזרים לאחר שהיו בשבי. אנשי הרפואה, כולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ורופאים, אחראים להעריך את מצבם הפיזי והנפשי של החטופים, להדגיש שהן במקום בטוח, להיות נוכחים ורגישים בפנייה אליהם, לשאול, להציע , ללא לחץ כלל, לאפשר להם את המקום והקצב שלהם על מנת שלאט לאט יחזור להם תחושה של שליטה. להכין ןלבנות יחד אתם ובני משפחותיהם תכנית טיפול מותאמת אישית. חלק מהטיפול כולל זיהוי סימני מצוקה רגשית ומתן כלים להתמודדות. ייתכן מאד שלא נראה את המצוקה בהתחלה, זה יתגלה בהמשך. מצפים ליופוריה מסוימת שיצאו מהחוויה הקשה הזו ורק בהמשך, נחווה את מגוון התגובות המצופות לאחר אירוע כזה.
-
כיצד ניתן לזהות סימני מצוקה נפשית אצל החטופים?
תשובה: סימני מצוקה עשויים לכלול שינויי מצב רוח קיצוניים, הסתגרות, הימנעות מקשרים חברתיים, סיוטים, קושי לישון או תסמינים פיזיים כמו כאבים ללא סיבה ברורה. יש להיות קשובים ולהציע עזרה מבלי ללחוץ.
-
מהי חשיבותה של התמיכה המשפחתית בתהליך השיקום?
תשובה: המשפחה היא מקור הכוח העיקרי עבור החטופים. חשוב שהמשפחה תיצור סביבה בטוחה ותומכת, תהיה סבלנית ותאפשר לשב להתקדם בקצב שלו. גם המשפחה זקוקה לליווי מקצועי כדי להתמודד עם האתגרים החדשים.
-
כיצד על המשפחה והחברים להתנהג עם החטוף בתקופה הראשונית?
תשובה: חשוב להימנע מלחץ לשתף פרטים על החוויה שעברו. יש לאפשר לשבים להרגיש שהם שולטים במה שהם בוחרים לספר, ולכבד את הצרכים שלהם למנוחה ולפרטיות. לשמור עליהם ולכבד את רצונם לא להיחשף להרבה אנשים ולהיות קשובים לדברים שעולים.
-
אילו טיפולים רגשיים מומלצים לחטופים לאחר החזרה?
תשובה: טיפולים רגשיים כוללים פסיכותרפיה פרטנית, טיפול קבוצתי עם אנשים שחוו חוויות דומות, וטיפולים המשלבים גוף ונפש כמו EMDR או ביופידבק, שיכולים לסייע בעיבוד הטראומה. אך זה בהחלט בשלו מאוחר יותר. הדבר ראשון זה לקבל אותם, לעטוף אותם באופן שהם מעוניינים ומאפשרים, לאשר שהם בטוחים ושאינם לבדם.
-
האם יש צורך לשלב את החטופים בפעילויות חברתיות במהרה?
תשובה: זה תלוי בקצב ההסתגלות של החטוף. בעוד שחיבור מחודש לחברה הוא חשוב, צריך לעשות זאת בהדרגה ועל פי תחושת הנוחות של האדם עצמו.
-
מה עלינו לזכור לגבי ההתמודדות של הילדים החטופים?
תשובה: ילדים עשויים לבטא את הטראומה בדרכים שונות, כמו התנהגות רגרסיבית, פחדים מוגברים או הסתגרות. חשוב ליצור עבורם סביבה תומכת, לשלב אותם במשחקים טיפוליים, ולפנות למומחה להתפתחות הילד במידת הצורך.
-
כיצד על המדינה ומערכת הבריאות להיערך לשיקום החטופים?
תשובה: יש , כמו שעשו עם חזרת השבים עד כה, להקים צוותים ייעודיים של רופאים, אחיות, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שיתמקדו במענה רגשי ופיזי, ולבנות תכניות שיקום מותאמות לכל שב בהתאם לצרכיו. קיים צוותים שמלווים את השבים שכבר חזרו, באופן אינטנסיבי ומיוחד- ויצטרכו לדאוג לעוד צוותים שימשיכו את הליווי והעבודה הזו עם אלה שיחזרו.
-
מהי החשיבות של שיח ציבורי רגיש סביב החטופים?
תשובה: השיח הציבורי משפיע על החטופים ועל משפחותיהם. חשוב להימנע מללחוץ עליהם לחשוף את סיפוריהם ולתת להם זמן להתאושש בקצב שלהם. עלינו לזכור שמדובר באנשים פרטיים, לא רק בסמלים לאומיים.
-
כמה זמן לוקח בדרך כלל לחטופים לחזור לתפקוד יומיומי?
תשובה: אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. הזמן תלוי בחוויות שעברו, במצבם הנפשי ובמערכת התמיכה שסביבם. זה יכול לנוע בין שבועות למספר חודשים ואף יותר. חשוב להימנע מלהציב ציפיות מוגדרות מראש.
-
כיצד ניתן לשלב את החטופים מחדש במסגרת עבודה או לימודים?
תשובה: השילוב צריך להיות הדרגתי וגמיש. כדאי להציע מסגרות חלקיות או מותאמות, לצד מתן תמיכה מקצועית שתסייע בהתמודדות עם הלחצים שיכולים להתעורר.
-
מה תפקיד הקהילה הרחבה (שכנים, חברים, קולגות) בתהליך השיקום?
תשובה: הקהילה יכולה לספק תמיכה רבה, אבל חשוב לעשות זאת ברגישות. כדאי להימנע משאלות חטטניות ולתת לחטופים להוביל את האינטראקציות. פשוט להיות שם, להציע עזרה בסיסית, ולהראות אכפתיות.
-
האם יש סימנים לכך שחטוף עלול לסבול מ-PTSD (פוסט טראומה)?
תשובה: כן, סימנים כוללים פלאשבקים, התקפי חרדה, רגישות לרעשים או מקומות מסוימים, ושינויים חדים בהתנהגות או במצב הרוח. אם מזהים את התסמינים הללו, חשוב לפנות לטיפול מקצועי בהקדם. צוות המטפל יודע להיות רגיש לסימנים אלה, לזהות אותם ולתת את המענה בהקדם.
-
איך אפשר לעזור לחטופים להחזיר תחושת שליטה בחייהם?
תשובה: אפשר לעזור בכך שנותנים להם לקבל החלטות קטנות וגדולות, כמו סדר יום, מה לאכול או מתי להיפגש עם אנשים. התחושה שהם אחראים על חייהם מחדש היא חלק חשוב מהתהליך.
משבר הקבע בצה"ל: 'קרובים לדקה ה-90, ואין הארכות'
צילום: אסותא אשדוד
*הי, נהנית מהתוכן באתר או בכתבה? נהדר! חשוב לדעת שהתוכן לא מהווה המלצה, חוות דעת מקצועית כלשהי או תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי, עוד חשוב לדעת – כל התוכן באתר מוגן בזכויות יוצרים ואסור להעתיק.
