מרחבים מוגנים, אזעקות וחרדה – אבל דווקא עכשיו חשוב לבנות סדר יום ולחזק תחושת שליטה. ד"ר שרון זלוטניק מהאקדמית צפת מסבירה איך ריפוי בעיסוק יכול להחזיר תקווה ותפקוד – גם במצבי קיצון
בין אזעקה לחדשות מדאיגות, בין מרחבים מוגנים לאי ודאות מתמשכת – אחת השאלות הגדולות שמעסיקות משפחות, אנשי חינוך ומטפלים בימים אלו היא איך שומרים על תפקוד יומיומי בתקופת חירום?, ד"ר שרון זלוטניק, ראשת החוג לריפוי בעיסוק באקדמית צפת, מסבירה:
"ריפוי בעיסוק הוא לא רק מקצוע טיפולי הוא דרך לאפשר לאדם להשיג שליטה, משמעות ויכולת לבחור איך הוא מתנהל בעולם, גם כשסביבו כאוס ואי ודאות." לדבריה, שגרת חירום יוצרת פער בין הצרכים האנושיים הבסיסיים כמו ביטחון, שליטה, אוטונומיה ושייכות, לבין המציאות בפועל.
פערים בתפקוד – ילדים, מבוגרים וקשישים
ילדים עשויים להראות נסיגה תפקודית, קושי במשחק, או קושי בויסות רגשי. מבוגרים מדווחים על שיבוש שינה, ירידה בריכוז, ועומס רגשי. אצל קשישים – מתעצמת הסכנה לירידה קוגניטיבית ופיזית. "אנחנו כמרפאים בעיסוק יודעים לזהות את השינויים התפקודיים הקטנים, ולעזור בהתאמה מחודשת בין מה שהאדם רוצה, או צריך לבין מה שהמציאות מאפשרת," היא מדגישה. בימים אלו מרפאים בעיסוק עוסקים במציאת פתרונות נגישות לאנשים עם מוגבלות שפונו מביתם.
לא רק לדבר – לפעול
מ"אני תקוע" ל"אני פועל" – ברמה הפרקטית, ריפוי בעיסוק מציע שורה של כלים לחיזוק תחושת השליטה והמסוגלות בשעת חירום: שיקום שגרה מותאמת: גם אם מצומצמת, סדר יום פשוט שעוזר לארגן את היום וליצר יציבות. וויסות חושי ותנועה: במיוחד לילדים, אך גם למבוגרים – תנועה, משחק מובנה, מגע ועצירה לנשימה מרגיעה. מיינדפולנס או כתיבה: כאמצעים לשחרור רגשי ועיבוד חוויות. הצבת מטרות קטנות: ברות השגה שמייצרות חוויה של הצלחה.
"המטרה שלנו היא לעזור לאדם לעבור ממצב של קיפאון לתנועה, גם רגשית וגם פיזית," אומרת זלוטניק. "זה הבדל בין תחושת חוסר שליטה, לנוכחות פעילה."
ילדים ומבוגרים – שתי שפות דומות ושונות – ד"ר זלוטניק מבדילה בין תגובות של ילדים ומבוגרים: "ילדים 'מדברים' עם העולם דרך משחק ותנועה. חלקם מציירים טילים, בונים מחסה, או מחקים אזעקות, זו הדרך שלהם לווסת את עצמם. זה לא סיבה לדאגה-אלא להפך." מבוגרים עשויים לשמור הכל בפנים מה שמוביל לכאבי ראש, עייפות, עצבנות או חרדה. חלקם ידווח על חוסר סבלנות, או התפרצויות, חלקם דווקא יגייסו כוחות של הכירו וירגישו מועצמים.
המסר להורים: אל תמהרו להרגיע
מסר להורים: "אל תמהרו להרגיע. הקשיבו. תנו שם למה שהילד מרגיש. ושמרו על טקסים קטנים של שגרה כמו סיפור לפני שינה, לוח יומי ויזואלי שיתופי, או זמני פעילויות קבועים."
טיפים לעוגן פנימי וחברתי
לעצמכם:
- שמרו, או מצאו עיסוק אחד מחזק ביום, לא מתוך חובה, אלא מתוך בחירה.
- תנועה, נשימה ומגע הם לא מותרות, אלא הבסיס להחזקה עצמית.
- תנו לעצמכם להיות גם וגם –רגועים וחרדים, ממוקדים ומפוזרים, יש מקום לכל אלו.
לסובבים אתכם:
- הקשבה לפני עצה.
- עזרו לקשישים ולאנשים עם מגבלות לארגן שגרה מחודשת.
- הציעו עשייה משותפת קטנה – בישול, משחק, סדר – כל מה שמחזיר נוכחות.
ולסיום – פרספקטיבה
במילים אישיות, ד"ר זלוטניק משתפת במשפט שמלווה אותה בימים האחרונים:
"שום דבר הוא לא לנצח – לא הטוב, לא הרע, וגם לא המלחמה."לקריאה על החילוץ המטלטל של יונתן סמרנו, עפרה קידר ושי לוינסון ביום הולדתו של סמרנו.
*הי, נהנית מהתוכן באתר או בכתבה? נהדר! חשוב לדעת שהתוכן לא מהווה המלצה, חוות דעת מקצועית כלשהי או תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי, עוד חשוב לדעת – כל התוכן באתר מוגן בזכויות יוצרים ואסור להעתיק.
