אחרי הקרב, נותרו הצלקות: שוטרי אוקטובר זועקים, מאות מבקשים סיוע נפשי

1413 שוטרים פנו בבקשה להכרה בפגיעה פיזית או נפשית, 946 שוטרים ביקשו סיוע מקצין בריאות נפש – המשטרה מבטיחה טיפול, אך הוועדה לביטחון לאומי דורשת יותר

הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת קיימה היום (שני) דיון מיוחד בנושא המענה הנפשי לשוטרי משטרת ישראל שלחמו באירועי השביעי לאוקטובר. על פי נתוני משרד הביטחון, 1413 שוטרים הגישו בקשות להכרה בפגיעות פיזיות ונפשיות בעקבות הלחימה, כאשר 526 מתוכן הוגשו במחוז דרום – 464 מהן עבור הכרה בפגיעה נפשית.

יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט, הדגיש בדיון כי "המדינה ששלחה אתכם לקרב – צריכה לדאוג לכם עד סוף חייכם". לדבריו, שוטרי משטרת ישראל היו בקו האש הראשון, נלחמו מול מחבלים, חסמו בגופם את הדרך למסע הרצח, וכעת יש לוודא שהם מקבלים את כל הסיוע הנדרש.

"פערים בטיפול, שוטרים נמנעים מלבקש עזרה"

ח"כ אלמוג כהן התריע על פערים במענה הניתן לשוטרים, וציין כי אחד השוטרים שם קץ לחייו בשבוע שעבר."ראיתי את הגבורה של שוטרים כאשר שרצו למותם ושל אלה ששרדו. לצערי בשבוע שעבר אחד מהשוטרים שלח יד בנפשו. יש פערים של אי הבחנה בין אלה שיצאו להילחם וראו את הזירה וחיים אותה. הארגון צריך לתת מעטפת של 100% ואנו צריכים לעשות מאמץ. יש אנשים שבורחים מהשינה, הניתוק והפלאשים ואנו צריכים לסייע להם", אמר. ח"כ מירב בן ארי, פנתה לנציגי משטרה ושאלה איך הגענו למצב ששוטרים מתלוננים ויש דפוס של הזנחה. "כמה שוטרים פנו ועד כמה המשטרה עושה תהליך להגיע אל אותם שוטרים? רוב האנשים בעיקר בתפקידים שכאלה יש נטייה פחות לקבל את הטיפול והסיוע. מה המענה שאתם נותנים לאותם שוטרים על כל המעגלים שהם היו ובני משפחתם?"

המשטרה: ישנה מודעות גוברת, אך עדיין קיים מחסור במענה מותאם

סנ"צ רויטל נבות, ראש תחום המענה הנפשי במשטרה, הציגה את צעדי המשטרה בטיפול בשוטרים שנפגעו. לדבריה, "על מנת להגיע למרבית השוטרים שלקחו חלק בלחימה לקחנו בשלב הראשון 10,000 שוטרים לשיחות חיזוק וויסות. בשלב השני היו שיחות עיבוד בכל המשלטים קב"נים נתנו ליווי לפצועים ויש מעטפת שלמה שמלווה אותם". היא ציינה כי בנוסף יש מרחבי מרפא ואנו הולכים למכרז להרחבתם. "שוטרים ביום יום הם ב'מעין מלחמה' ונחשפים באירועים שונים ויש סדנאות לכל שוטר לעיבוד אירועים בכלל". לדבריה, יש טיפולים פרטניים , זוגיים ומשפחתיים. "היום יש הרבה יותר מודעות. יש פער בין אנשי המקצוע לדרישה ואנו הולכים יתר לכיוון טיפול קבוצתי ואף במרכזי חוסן".

עם זאת, ח"כ כהן, שאל האם יש ארגז כלים שיקומי ויש הבדל בטיפול למי שלחם פיזית ובא במגע לבין המעגל הפריפרי? "אני חושב שיש הבדל בין שתי הקבוצות והמענים צריכים להיות שונים כי הצורך הוא צורך שונה".

משרד הביטחון: "ההכרה ניתנת, אך יש צורך בשיפור תהליכי השיקום"

שרית טריניס, מנהלת מחוז דרום במשרד הביטחון, הדגישה כי המשרד מעניק סיוע לשוטרים הפצועים בהתאם לחומרת פציעתם ולאו דווקא על פי "סיפור הגבורה" שלהם. לדבריה: "אני מטפלת בכמה מאות שוטרים במחוז שלנו. אנו לא מטפלים לפי סיפור הגבורה של האדם אלא חומרת הפציעה בנפש והפיזי. יש עשרות מענים מסוגים שונים לדברים שעולים מהפצועים בשלב הזה בעיקר מהשוטרים. והם כעצמם אומרים שהם מקבלים את כל מה שהם חושבים ואגף השיקום נותן הכל. הבעיה היא שכאשר אדם ששרת כל חייו במשטרה מוצא את עצמו בגיל מסוים ללא עבודה כי הוא מופרש בגלל אי כשירות. פה צריך לעשות שינוי ולתת עוד זמן".

אביגיל שררה, מנכ"לית הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר, ציינה כי במקרים רבים משרד הביטחון אינו מכיר במלוא היקף הפציעות, מה שמוביל להליכי ערעור ממושכים. בתגובה לכך, נבות הדגישה כי המשטרה אינה ממהרת לשלוח שוטרים לוועדות רפואיות משטרתיות (ור"מ), אלא שואפת לשלבם מחדש בתפקידים מותאמים.

הוועדה דורשת: להנגיש את השירותים ולשפר את המענה

יו"ר הוועדה, ח"כ ביסמוט, סיכם את הדיון בקריאה להקל על התהליכים הבירוקרטיים ולוודא כי השירותים הנפשיים נגישים לכל שוטר הזקוק לכך. "למרות הפערים חייבים להראות שהשירות הוא זמין ונגיש ,לא מסורבל ולהקל כמה שיותר. כל אותם גיבורים שפונים אליכם צריכים לדעת שהדלתות של הטיפול פתוחות בפניהם. נקיים דיון מעקב נוסף".

רגעים של חיים ומוות: עמדות דפיברילטור חכמות הוצבו בספארי רמת גן