עלייה דרמטית בצריכת תרופות בעקבות מלחמת חרבות ברזל: מחקר חדש מגלה נתונים מדאיגים
מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית חושף תמונה מדאיגה בנוגע לעלייה חדה בצריכת תרופות בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל. המחקר מצביע על עלייה דרמטית בצריכת נוגדי חרדה ומשככי כאבים נרקוטיים, במיוחד בקרב תושבי עוטף עזה, ומדגיש את הצורך בפעולה דחופה למניעת התמכרות לתרופות אלו.
הנתונים המדאיגים: עלייה של עד פי 3 בצריכת תרופות
המחקר, שהוצג בכינוס השנתי של החברה הישראלית לאיכות ברפואה בתל אביב, בוצע בחדר המחקר מאיר-שרון שומרון במרכז הרפואי מאיר בהובלתה של ד"ר ציפי הורניק-לוריא וצוות חוקרים נוספים. הוא בחן את מגמות הצריכה של תרופות מרשם לטיפול בדיכאון, חרדה, שיכוך כאבים חריפים וכרוניים ותרופות משרות שינה בקרב כ-2.89 מיליון מבוטחי כללית בגילאי 18 ומעלה, במשך שלוש תקופות זמן: שנתיים לפני המלחמה, בחצי השנה שקדמה למלחמת חרבות ברזל ובחצי השנה הראשונה של המלחמה (אוקטובר 2023 – מרץ 2024).
עליה חדה בקרב כלל האוכלוסייה ובפרט בעוטף עזה
בהשוואה בין התקופות שנבחנו, התגלתה עלייה של פי 3 בצריכת משככי כאבים נרקוטיים בקרב כלל האוכלוסייה, כאשר בקרב המגזר הערבי נרשמה עלייה חדה אף יותר של פי 4. בנוסף, נרשמה עלייה של כ-50% בצריכת נוגדי חרדה. עם זאת, בצריכת נוגדי דיכאון ניכרה עלייה מתונה בלבד, ובצריכת כדורי השינה לא נרשם שינוי מהותי במהלך חצי השנה הראשונה של המלחמה.
המחקר מצביע על מגמות שונות בקרב תושבי עוטף עזה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. בקרב אוכלוסייה זו, נרשמה עלייה חדה אף יותר: 200% ברכישת נוגדי חרדה ו-250% במשככי כאבים נרקוטיים. כמו כן, נרשמה עלייה של 33% בצריכת נוגדי דיכאון ו-25% בכדורי שינה. הנתונים ממחישים את השפעת המלחמה על תושבי האזור שנמצאים תחת איום מתמיד, הן ברמה הנפשית והן ברמה הפיזית.
גורמי סיכון לצריכת תרופות
המחקר גם זיהה את קבוצות הסיכון המועדות לצריכת תרופות אלו בעקבות המלחמה. בין הגורמים שנמצאו משמעותיים היו גיל מבוגר (65+), מגורים בעוטף עזה ב-7 באוקטובר, מגורים באזורי פריפריה, ומגדר – כאשר נשים נוטות לצרוך יותר תרופות מקבוצות אלו. כמו כן, נמצא כי עבור שלוש משפחות התרופות – נוגדי דיכאון, חרדה וכדורי שינה – השייכות למגזר היהודי מעלה את הסיכון לרכישתן, ואילו עבור משככי כאבים נרקוטיים, השייכות למגזר הערבי מעלה את הסיכון.
המחקר ומסקנותיו
לדברי ד"ר הורניק-לוריא, מנהלת חדר המחקר מאיר-שרון שומרון במרכז הרפואי מאיר, הממצאים מצביעים על עלייה חדה בצריכת תרופות בעקבות אירועי המלחמה, מעבר לעלייה שנצפתה לאורך השנים באופן כללי. "בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, רופאים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות חשים במגמת עלייה חדה בצריכת נוגדי חרדה, דיכאון, משככי כאבים נרקוטיים וכדורי שינה בקרב כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל", היא הסבירה. לדבריה, המחקר מספק תמונה מקיפה של השפעות המלחמה על בריאותם הפיזית והנפשית של אזרחי המדינה, אך יש צורך במחקרי המשך כדי להבין את ההשלכות ארוכות הטווח של המלחמה על כלל האוכלוסייה, ובעיקר על תושבי העוטף.
השלכות והמלצות
אחת ההמלצות המרכזיות של המחקר נוגעת לחשש מפני התמכרות למשככי כאבים נרקוטיים, שהשימוש בהם עלה באופן דרמטי במהלך המלחמה. "יש צורך בפעולה דחופה מצד מקבלי ההחלטות ומערכת הבריאות כדי לבחון את ההשפעות ולהתמקד בהפחתת הצריכה של תרופות נרקוטיות", הדגישה ד"ר הורניק-לוריא, "כדי למנוע את הסכנה להתמכרות לתרופות אלו".
לסיכום, המחקר שנערך במרכז הרפואי מאיר מציג תמונה מדאיגה של עלייה משמעותית בצריכת תרופות נוגדות חרדה ומשככי כאבים נרקוטיים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. במיוחד ניכר הזינוק בקרב תושבי עוטף עזה, שנמצאים בחזית הסיכון הנפשי והפיזי. על מקבלי ההחלטות והמערכת הרפואית לפעול בהקדם על מנת להתמודד עם האתגרים הבריאותיים שנוצרים בעקבות המלחמה ולמנוע את התפשטות תופעת ההתמכרות לתרופות נרקוטיות.
כל מה שתרצו לדעת על הסימנים לראש השנה
*הי, נהנית מהתוכן באתר או בכתבה? נהדר! חשוב לדעת שהתוכן לא מהווה המלצה, חוות דעת מקצועית כלשהי או תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי, עוד חשוב לדעת – כל התוכן באתר מוגן בזכויות יוצרים ואסור להעתיק.
