חזרת החטופות: מה שרואים בתמונות לא מספר את הסיפור המלא

החזרה מהשבי: התמודדות עם טראומה מעבר למראה החיצוני

חזרתם של החטופות והחטופים מהשבי מלווה בשמחה והקלה, אך גם מציבה אתגרים נפשיים ופיזיים משמעותיים. חשוב להבין שהמראה החיצוני של השבים אינו משקף בהכרח את עומק הטראומה שחוו.

השפעות השבי על הנפש והגוף

מחקרים ודיווחים מצביעים על כך שהחטופים ששבו סובלים מתסמינים פיזיים ונפשיים חמורים:

תת-תזונה ופציעות לא מטופלות: רבים מהחטופים חזרו במצב של תת-תזונה, פציעות שלא טופלו, וזיהומים עקב תנאי היגיינה ירודים בשבי.

טראומה פסיכולוגית: התסמינים הנפשיים כוללים תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), סיוטים, חרדות, תחושות ניתוק רגשי, ותגובות פיזיות כמו התקפי בכי ותלישת שיער אצל ילדים.

התעללות פסיכולוגית ומינית: עדויות מצביעות על כך שיותר מ-90% מהחטופים סבלו מהתעללות פסיכולוגית, וחלקם חוו גם פגיעות מיניות במהלך השבי.

הפער בין המראה החיצוני למצב הפנימי

המראה החיצוני של החטופים עם שובם עשוי להטעות. למרות שהם עשויים להיראות שלווים או מחויכים, רבים מהם חווים סערה פנימית. הפסיכולוגית ליאת (שם בדוי), המלווה משפחות של חטופים, מציינת: "היינו צריכים להמציא מחדש את הדרך… עם כל הידע שלנו על מצוקות, על קשיים נפשיים ומערכים משפחתיים – בסיפור הזה יצאנו אל הלא-נודע".

דעת מומחים על ההתמודדות עם הטראומה

מומחים בתחום בריאות הנפש מדגישים את הצורך בתמיכה מתמשכת ומותאמת אישית לשורדי השבי:

פרופ' מירב רוט, פסיכואנליטיקאית ויועצת למטה משפחות החטופים, מציינת כי החטופים שרויים בשיתוק מבחינה רגשית ומנטלית, וסובלים מתחושת חוסר אונים וניתוק רגשי.

ד"ר גלן כהן, פסיכולוג קליני ומומחה לשבי, מדגיש את הצורך להעניק לחטופים תחושת ביטחון ראשונית עם שובם, ולהימנע מחקירות או תשאולים מיידיים. לדבריו, יש לראות את האדם ולספק לו סביבה תומכת ומכילה.

לוקח זמן להבין את מלוא ההשפעה

המומחים מציינים כי אחד ההיבטים המרכזיים בתהליך השיקום הוא ההכרה בכך שלעיתים, לוקח זמן רב להבין את מה שעבר על השורדים. לא תמיד ניתן לעבד את החוויות מיד לאחר השחרור. פרופ' מירב רוט מסבירה: "החטופים עצמם לעיתים לא מודעים להיקף הטראומה. המוח מנסה להדחיק ולהתמודד בשלבים, ולעיתים רק חודשים או שנים מאוחר יותר צפים זיכרונות או תחושות שדורשות טיפול."

גם המשפחות הקרובות חוות קשיים להבין מה עובר על יקיריהן. "הם חזרו, אבל אנחנו עדיין לא יודעים מה באמת קרה שם," אומרת אחת האימהות. "יש רגעים שהם שקטים, ואז פתאום התפרצות – בכי, כעס או אפילו שתיקה מוחלטת. זה חלק מתהליך ההחלמה."

הפסיכולוגים מדגישים כי השלב הראשוני של השיקום הוא יצירת מרחב בטוח שבו החטופים מרגישים שמבינים אותם ושלא מכריחים אותם לדבר על מה שקרה, אלא נותנים להם את הזמן לעבד את הדברים בקצב שלהם.

המלצות לטיפול ושיקום

הטיפול בשורדי השבי צריך להיות רב-תחומי, כולל:

תמיכה נפשית: טיפול פסיכולוגי פרטני וקבוצתי, התמודדות עם PTSD, וסיוע בהחזרת תחושת הביטחון.

טיפול רפואי: מעקב אחר מצבם הבריאותי, טיפול בפציעות, ובבעיות הנובעות מתת-תזונה או היגיינה ירודה.

שילוב חברתי: החזרת השורדים לשגרה, סיוע בהשתלבות בעבודה או בלימודים, וחיזוק רשתות התמיכה המשפחתיות והחברתיות.

חזרתם של החטופות והחטופים מהשבי היא רק תחילתו של תהליך שיקום ארוך ומורכב. הכרה בכך שהמראה החיצוני אינו משקף את הטראומה הפנימית היא צעד חשוב בהבנת הצרכים שלהם ובהענקת התמיכה הנדרשת לשיקומם המלא.

ביטוח לאומי: תכנית המענקים שיכולה להגיע עד 200,000 ש"ח