חוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מדוע מטופלים רבים הסובלים ממיגרנות לכודים ב"מעגל קסמים" שמונע מהם להתאמן, ומציגים מודל טיפולי דו-שלבי חדשני המבוסס על גישור תרופתי לפעילות גופנית
מחקר מדעי חדש ופורץ דרך, שנערך על ידי חוקרי סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, ופורסם בכתב העת המדעי Cephalalgia, בחן למה קשה להתאמן כשיש מיגרנה ומציע פתרון מפתיע לבעיה. הממצאים מציגים גישה חדשה לחלוטין להתמודדות עם התופעה, שמעוררת עניין רב בעולם הרפואה הנוירולוגית.
מיגרנה היא כאב ראש בעוצמה בינונית עד חזקה עם מאפיינים ייחודיים, השונה מכאב ראש רגיל. לרוב מדובר בכאב פועם, לעיתים בצד אחד של הראש. ההתקפים מלווים לעיתים קרובות בבחילות, רגישות לאור ולרעש, ולעיתים גם בתסמינים מקדימים כמו הבזקי אור או הפרעות תחושה.
התקף מיגרנה יכול להימשך שעות ואף ימים, ומשפיע באופן משמעותי על איכות החיים. כיום הטיפול במיגרנה כולל שילוב של משככי כאבים להקלה בזמן התקף, לצד טיפולים מניעתיים שמטרתם להפחית את תדירות וחומרת ההתקפים.
המחקר החדש, שהתבצע בהובלתם של חוקרים מסורוקה ובן גוריון, נערך בקרב מאות סובלים ממיגרנה בדרום הארץ, ומציע הסבר חדש למה חלקנו פשוט "תקועים" ולא מצליחים להתחיל להתאמן, ואיך אפשר לשבור את המעגל הזה.
עבור אנשים רבים, ההמלצה הרפואית השגרתית לצאת ולהתאמן עשויה להרגיש כמו בדיחה גרועה, שכן קשה לדמיין יציאה לריצה או הליכה לחדר כושר כאשר הראש פועם, האור מסנוור וכל תנועה קטנה מחמירה את המצב.
כאן בדיוק בא לידי ביטוי הפרדוקס המובנה של המיגרנה והספורט: מצד אחד, ידוע שפעילות גופנית מתונה יכולה להיות אחת התרופות הטבעיות הטובות ביותר למניעת מיגרנה, אך מצד שני, המיגרנה עצמה היא זו שמונעת מאיתנו לפעמים להיות פעילים.
לקריאה נוספת:
המרכז הרפואי וולפסון משיק מרפאה חדשנית ומתקדמת לנושאי פיריון
לכל הדיווחים הרפואיים, הכתבות הבלעדיות וחדשות הבריאות, המדע והעדכונים השוטפים – כנסו לאתר אפצ'י
פרינוק בהתייחסות לאחר שהתברר שהשב"כ חוקר את ההרעלות: ומה אומרים בהדסה? – כיף
נתוני המחקר חושפים כי אנשים אשר הצליחו להתאמן בפועל לפחות שעתיים בשבוע, סבלו ממיגרנה קלה יותר:
-
פחות ימי כאב: רק 3 ימי מיגרנה בחודש בממוצע, לעומת 5 days אצל מי שלא התאמן.
-
פחות תרופות: ירידה משמעותית בשימוש בכדורים להפסקת התקף (טריפטנים).
-
איכות חיים טובה יותר: תחושת שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים ופחות שחיקה בעבודה.
למרות היתרונות הללו, נתוני המחקר חשפו תופעה מעניינת המסבירה מדוע לא כולם עושים את זה: לאנשים הסובלים מ-4 ימי מיגרנה בחודש ומעלה, יש סיכוי של פחות מ-50% להצליח להתמיד בפעילות גופנית מתונה. זהו "מעגל קסמים": המיגרנה לא מאפשרת למטופלים להיות פעילים גופנית, והיעדר הפעילות (יחד עם דכדוך ומתח שנלווים לכאב) גורם למיגרנה להחמיר. אנשים הסובלים ממיגרנה בתדירות גבוהה לכודים בתוך המעגל, ואינם יכולים לצאת ממנו.
המחקר הנוכחי, שנוהל על ידי ד"ר עידו פלס מהמרכז למחקרים קליניים בסורוקה ופרופ' גל איפרגן, מנהל המחלקה לנוירולוגיה בסורוקה, מציע לשבור את המעגל באמצעות גישור תרופתי לפעילות – PEPA (Pharmacological Enabled Physical Activity).
פרופ גל איפרגן, מנהל המחלקה לנוירולוגיה בסורוקה,כללית צילום: דוברות סורוקהנתוני המחקר מראים שלא חייבים "להילחם" בכאב כדי להתאמן, והמאמר מציע גישה דו-שלבית:
-
שלב ראשון – מניעה תרופתית: במקום לצפות מהמטופל להתחיל להתאמן כשהוא סובל, משתמשים בטיפול תרופתי מונע כדי "להרגיע" את המוח, ולהפחית את כמות ההתקפים אל מתחת לסף הקריטי.
-
שלב שני – חוזרים לזוז: רק אחרי שהמיגרנה התייצבה והעומס פחת, הגוף פנוי להתחיל בפעילות גופנית. הפעילות הזו היא לא רק "בונוס", היא הופכת להיות כלי טיפולי בפני עצמו, המאפשר לשמור על תדירות מיגרנה נמוכה, ויתכן שיאפשר בהמשך להפחית את השימוש בתרופות מניעתיות.
לפי מודל זה, הטיפול התרופתי המונע איננו סוף הדרך הטיפולית, אלא מהווה גישור תרופתי המאפשר פעילות גופנית. הגשר התרופתי המניעתי מייצב את המערכת כך שהמטופל יוכל להתחיל להפיק את היתרונות של הפעילות הגופנית, כמו שיפור בתפקוד כלי הדם וממודולציה של כאב.
פרופ' גל איפרגן, מנהל המחלקה לנוירולוגיה בסורוקה, מסביר: "אם אתם לא מצליחים להתאמן בגלל מיגרנה, אל תאשימו את כוח הרצון שלכם. יייתכן שאתם פשוט נמצאים מעל 'סף האימון הגופני', לכודים במעגל קסמים. טיפול מונע תרופתי נכון שיוריד את תדירות ההתקפים הוא לא רק פתרון לכאב, הוא המפתח שיפתח לכם את הדלת לחזרה לחיים פעילים ובריאים". על רופאים, שירותים מיוחדים ומידע נוסף ניתן להתעדכן באתר סורוקה (www.soroka.org.il).
בית החולים סורוקה הוא אחד מ־14 בתי החולים של כללית בכל רחבי הארץ. הכללית היא ארגון הבריאות המוביל בישראל והשני בגודלו בעולם המשרת למעלה מ־4 מיליון לקוחות (54% מכלל המבוטחים בישראל) ב־1,300 מרפאות ומכונים. נוסף על בתי החולים עומדים לרשות כלל הציבור גם השירותים הבאים: רשת כללית סמייל לרפואת שיניים, רשת כללית רפואה משלימה, כללית אסתטיקה וכללית אישית להזמנת שירותים עד הבית. אתר האינטרנט (clalit.co.il) ומוקד השירות הטלפוני 2700* עומדים לרשות הציבור 24 שעות ביממה למתן מענה לנושאי בריאות ולמידע כללי.