בזמן דום לב, כל שניה היא קריטית, אך רבים מאיתנו נרתעים מלהשתמש במכשיר ההחייאה מחשש לנזק או חוסר ידע. עמית וינשטאט מאלדן עושה סדר: למה המכשיר בטוח לחלוטין, האם מותר להשתמש בו על ילדים, ומדוע אתם לא צריכים להיות רופאים כדי להציל חיים?
התרחיש הוא הסיוט של כל אחד מאיתנו: אדם מתמוטט לידנו, מאבד הכרה, ואנחנו קופאים. חוסר האונים נובע לרוב מחוסר ידע, אך בעיקר ממיתוסים שגויים שנוצרו סביב מכשיר הדפיברילטור (או בשמו העברי התקני: "מפעם"). ההססנות הזו עלולה לעלות בזמן יקר, ובמקרים של דום לב – הזמן הוא הגורם המכריע בין חיים למוות.

חשוב להבהיר כבר בהתחלה: הדפיברילטור הוא מכשיר החייאה מתקדם המיועד לשימוש הציבור הרחב. הוא יודע לזהות הפרעות קצב קטלניות ולספק שוק חשמלי מבוקר שמחזיר את הלב לפעולה סדירה.
כדי להסיר את החששות ולעודד פעולה מצילת חיים, פנינו לעמית וינשטאט, מנהלת תחום רפואה דחופה בחברת "אלדן" מקבוצת ניאופרם (המשווקת דפיברילטורים מבית Defibtech), כדי להפריך את המיתוסים הנפוצים אחת ולתמיד.
מיתוס 1: "אסור לי לגעת במכשיר אם אני לא רופא"
לא נכון. זוהי אולי הטעות הנפוצה ביותר. הדפיברילטור תוכנן מראש לשימוש על ידי עוברי אורח שאינם בעלי רקע רפואי. המציאות: המכשיר הוא "חכם" ומדבר. הוא מנחה את המשתמש בקול ברור, שלב אחר שלב, ומסביר בדיוק מה לעשות. הוא לא יאפשר מתן שוק חשמלי אם הוא לא מזהה צורך בכך, כך שהחשש "להזיק" למטופל הוא לא רלוונטי. השימוש הוא בטוח, פשוט ואינטואיטיבי.
מיתוס 2: "דום לב זה עניין למבוגרים בלבד"
לא נכון. דום לב אינו מבחין בגיל. הוא עלול להתרחש אצל צעירים, ספורטאים בשיא כושרם ואף בקרב ילדים. המציאות: ניתן להשתמש בדפיברילטור גם בילדים מעל גיל 8 באמצעות המדבקות הרגילות. עבור ילדים מתחת לגיל 8, קיימים דגמים הכוללים מדבקות ייעודיות לילדים (או מצב ילדים במכשיר), המפחיתות את עוצמת השוק לרמה המתאימה למשקל גופם.
מיתוס 3: "המכשיר מסובך לתחזוקה ויקר"
לא נכון. הטכנולוגיה המודרנית הפכה את המכשירים לנגישים מאוד, גם לבתים פרטיים ולעסקים קטנים. המציאות: המכשיר מבצע בדיקות תקינות עצמיות (אוטומטיות) על בסיס יומי, שבועי וחודשי. אם יש תקלה, המכשיר יתריע. למעשה, התחזוקה היחידה הנדרשת היא החלפת סוללה ומדבקות אחת לשנתיים-חמש (תלוי יצרן). זהו פתרון "שגר ושכח" שמבטיח מוכנות לרגע האמת.
מיתוס 4: "דפיברילטורים יש רק במרפאות"
לא נכון. החוק בישראל אמנם מחייב הצבת מכשירים במקומות הומי אדם (מעל 500 איש), אך המודעות חלחלה עמוק יותר. המציאות: כיום ניתן למצוא מכשירים בבנייני מגורים (בלובי), במשרדים, בתי מלון, חנויות ואפילו אצל מדריכי טיולים ומועדוני ספורט פרטיים. המטרה היא להנגיש את המכשיר כך שיהיה במרחק דקות בודדות מכל אירוע.
מיתוס 5: "צריך חשמל זמין כדי להפעיל אותו"
לא נכון. המציאות: הדפיברילטורים פועלים על סוללות ליתיום חזקות במיוחד, שנועדו להחזיק שנים. הם ניידים לחלוטין ומתאימים לשימוש בשטח פתוח, בחופי ים, מסלולי טיול וכל מקום שבו אין גישה לרשת החשמל.
השורה התחתונה: אל תהססו
אם אדם בקרבתכם מחוסר הכרה ולא נושם, זה הזמן לפעול. אל תחכו לצוות הרפואי – חברו את הדפיברילטור והקשיבו להנחיות. הפעולה הפשוטה הזו היא ההבדל בין חיים למוות.
קראו עוד ברשת: מכה לנהגים באשקלון והסביבה: קנסות גבוהים, שימועים והשבתת רכבים



